הורמונים בהריון ובלידה


הורמונים בהריון ובלידה

כתבה קרן ירושלמי- מורה בכירה ליוגה לנשים בהריון

פירושה של המילה "הורמון" ביוונית היא "להפעיל". פירוש זה בהחלט מתאר את משמעותם ותפקידם של ההורמונים בגופנו. ההורמון הוא תרכובת כימית המשמשת לתקשורת בין תא אחד או קבוצת תאים לתאים אחרים. להורמונים יש תפקיד מרכזי בלידה, הם אלה שמתחילים את הלידה וגם אחראיים להתפתחות הצירים ולאינסטינקט הפליטה של התינוק מגופה של האימא. להלן פירוט על ההורמונים העיקריים שרלוונטיים להריון וללידה:
1) אסטרוגן ופרוגסטרון- הורמוני המין הנקביים הקיימים בגוף שלנו. כבר בזמן הביוץ של האישה, כאשר יש הבשלה בביצית מתחילות השחלות להפריש הורמוני אסטרוגן ופרוגסטרון.
אסטרוגן מגיע לשיאו כשהביצית בשלה ופרוגסטרון מגיע לשיאו אחרי הביוץ, וגורם לעליית חום הגוף. אסטרוגן ופרוגסטרון גורמים לעיבוי רירית הרחם. השכבה הפנימית של הרחם מתחילה לגדול וכלי דם חדשים נוצרים. בזמן הביוץ הביצית הבשלה נלקחת על ידי החצוצרה לתוך החצוצרה. הזקיק שממנו יצאה הביצית נהפך לגופיף צהוב. הגופיף הצהוב מפריש פרוגסטרון שכאמור גורם לעלית חום הגוףאם הביצית מופרת היא תשתרש בקיר הרחם והגופיף הצהוב ימשיך להפריש פרוגסטרון. ואז יש הריון (בזמן וסת, כשהביצית לא מופרת, הגופיף הצהוב יתמוסס, רמות הפרוגסטרון ירדו, המעטפת של הרחם תתחיל להתמוסס ווסת תתחיל). הורמונים אלו פעילים במהלך ההיריון, יש עליה גדולה שלהם וזה גורם לשינויים הרגשיים החלים באשה ההרה של העייפות והנטייה לישון בתחילת ההריון, הבחילה וההקאה, מצבי הרוח המתרוממים, המתחלפים לדיכאון ולעייפות כרונית. הרמה הגבוהה שלהם, בעיקר של הפרוגסטרון, גורמת גם להרחבת כלי הדם, עובדה המביאה להגדלה בזרימת הדם לאברים השונים, עד כדי פי 6. הרחבת כלי הדם גם מסבירה את הירידה בלחץ הדם בהריון. למה צריכים פרוגסטרון? הוא אחראי על חיזוק ובנייה של דופן הרחם לקראת ההיריון. הוא גורם להבשלה של הרחם וכלי הדם ברחם כדי להעביר חומרי מזון לעובר, מאפשר השרשה, מעכב מחזור, מכין שדיים של אישה להפרשת חלב ומונע התכווצות של הרחם. הוא גם חשוב כדי לשמור על שלמות השיליה. למה צריכים אסטרוגן ? האסטרוגנים דרושים לעובר המתפתח והכנה של השד. הוא מיוצר בשחלה בכמויות גדלות והולכות מתום הוסת ועד הביוץ. הוא אחראי בין השאר על ייצור הפרשה פורייה במיוחד המאפשרת לתאי זרע להיוותר חיים בגוף האישה במשך ימים אחדים לפני מועד הביוץ. הוא אחראי על שינויים בצוואר הרחם, במועד הביוץ המאפשרים כניסה של תאי זרע אל תוך הרחם.
2) רלקסין- הורמון שתפקידו לרכך" רקמות רכות (יחד עם הפרוגסטרון), על מנת לאפשר לרקמות דופן הבטן "להכיל" את ההיריון ובבוא העת לאפשר מעבר עובר דרך רצפת האגן. בתקופת ההיריון הוא מופרש אל הגוף והוא תורם לגמישות רצועות הגוף ומאפשר לאישה לבצע תרגילי גמישות. ההורמון מסייע לגוף להכין את עצמו ללידה ולמעבר של התינוק בתעלת הלידה כך שרקמות החיבור באזור ,רצפת האגן ודופן הבטן נמתחות, במהלך ההריון. הבטן ההולכת וגדלה גורמת לשינוי היציבה ושינויים בעומס על עמוד השדרה. בשלבים המתקדמים כבר מופרש ההורמון רלקסין, אשר אמור להגמיש את מפרקי האגן לקראת הלידה הצפויה. במצב זה של גמישות ייתר במפרקי הגוף, נדרשת פעילות ייתר של השרירים על מנת לשמור על יציבות מפרקי האגן ומניעת כאב.
3) האוקסיטוצין (Oxytocin)- נקרא גם הורמון האהבה, הוא המוליך העיקרי שמופרש בכמויות גדולות בזמן הלידה, אצל היולדת והתינוק גם יחד, כשמופרש האוקסיטוצין במוח שלנו, אנחנו מרגישים אהבה, אמון, נינוחות וגם התעוררות מינית. כשהוא מגיע בצורה ממוקדת, דרך מחזור הדם, לקולטנים שנמצאים באיברים שונים בגוף, גורם גם להתכווצויות סדירות ברקמות שריר רכות ובבלוטות מסוימות. כך למשל נוצרים הצירים, התכווצויות של שריר הרחם כאשר בשלב הראשון של הלידה גוברת האינטנסיביות של ההתכווצות אשר גורמות בהדרגה לפתיחה של צוואר הרחם ולירידת התינוק לקראת יציאתו. האוקסיטוצין גם מופרש בזמן קיום יחסי מין ובכמויות גבוהות יותר בזמן אורגזמה מינית והוא מסייע ליצירת תקשורת וחיבה בניהם. אצל הגברים הוא זה שגורם להתכווצות בלוטת הערמונית וכתוצאה מכך לפליטת נוזל הזרע ואצל נשים הוא גורם להתכווצויות בשחלות, שעוזרות לנוזל הזרע לעלות במעלה מערכת הרבייה, למקום בו נמצאת הביצית. במהלך הצירים והלידה מציפות את האם והתינוק כמויות אדירות של אוקסיטוצין והן נשארות בגופם גם לאחר הלידה זה מסייע להתאהבות הראשונית בן האם לתינוק עם המגע הראשון ביניהם והוא גם מופרש אצל נשים בזמן הנקה וגורם לפליטה של חלב האם.
4) אדרנלין- הורמון שקיים במצבים של מצוקה, לחץ והפרשתובמוח מאותתת לנו כי עלינו לברוח או להילחם(FIGHT OR FLIGHT … ) – . בלידה אנו רוצים לעודד את ההורמונים של האוקסיטוצין והאנדורפינים ע"י התכנסות פנימה ושמירה על תודעה שקטה. הם עוזרים לנו להתקדם בתהליך הלידה. האדרנלין שעולה מכווץ ומעכב את התקדמות הלידה. כאשר היולדת חווה תחושה של לחץ והעצבים בלידה הגוף שלה מייצר כמויות גדולות של אדרנלין המעכב את הלידה עצמה. בכלל כל הסחת דעת בלידה יכולה לעורר את תחושת הסכנה של הגוף. במהלך תקין של לידה האדרנלין יהיה מופרש רק סמוך ליציאת התינוקאז ישנה הפרשה טבעית של אדרנלין, במהלך הלידה עצמה אם הוא יופרש תהיה פגיעה בתהליך ההורמונלי התקין של הלידה.
5) פרולקטין- הורמון המשתחרר בעת ההנקה. הוא מעודד יצירת חלב ואחראי על אספקת החלב. אי לכך ככל שהתינוק יונק יותר, כך ישתחרר יותר פרולקטין לדם והגוף ייצר חלב בכמויות גדולות יותר. כאשר יש קושי בלהרות רצוי לבדוק את רמות הפרולקטין בבדיקות דם.
6) אנדורפינים- משככי הכאב הטבעיים של גופינו, הורמונים שתרכובתם הכימית שלהם דומה לחומרים חזקים אחרים שאנו מכירים ושמשפיעים בצורה חדה על מצב הרוח שלנו: מורפיום וקנאביס. בזמן הלידה קיימת פעילות מוגברת של אותם הורמונים והם מופרשים בגוף האישה בכמויות גבוהות ביותר. הם גורמים לשלושה דברים משמעותיים- שיכוך כאבים, תחושה טובה של רווחה ורגיעה והתכנסות פנימה המאפשרת ליולדת להתמקד בגופה במהלך ההיריון והלידה ולהתמקד בתינוק לאחר הלידה. מעבר לכך הם אחראים לניהול תהליך הלידה וליצירה של התכווצויות סדירות של הרחם (צירים), הם גם משפיעים בצורה חדה על מצבה הנפשי, על ההתנהגות ועל מצב הרוח של היולדת.
7) פרוסטגלינדיםהורמון המצוי בן השאר בדופן הרחם ובמי השפיר ומסייע בהבשלת הרחם לקראת הלידה. תפקידו בלידה לרכך את צוואר הרחם ובכך לסייע בהתפתחות הצירים. ניתן גם לתת אותו באופן מלאכותי ככדור לסייע בזירוז בלידה. הוא שייך לקבוצה של חומצות שומניות הקשורות כנראה גם לכאבי ווסת חזקים במיוחד. ההורמון הזה נמצא גם בנוזל הזרע ולכן יחסי מין לקראת הלידה יכולים לזרז לידה מכיוון שהפרוסטגלנדינים שבנוזל הזרע עוזרים לריכוך צוואר הרחם.
בהצלחה ובאהבה, קרן ירושלמי, מורה בכירה ליוגה למבוגרים וליוגה הריון- 05449369026